"אפשר לצאת להרפתקאות גדולות כשמקטינים את טווח הצעדים לטובת מסעות פנימיים", כתבתי בפודקאסט של חודש ניסן.
בחודש החירות והנדודים, כשפסח הזמין אותנו להיזכר ביציאת מצריים בה עברנו ממציאות צרה ומכבלים של עבדות לעבר חירות ותנועה, הסתגרנו בבתים בשל סגר הקורונה.
ועכשיו, בירח המלא של חודש תשרי, אנחנו שוב ספונים במרחב הביתי. מתבקשים לצמצם את צעדינו במקום לחגוג את חופש התנועה שכל כך מאפיין את חג סוכות.
שנה עברה מרגע שיצאתי לדרכים, לפגוש אמנים במרחב היצירה שלהם ולהתוודע אל עולמם הפנימי והיצירתי. לא ידעתי שאפגוש במהלך השנה הזו חורף כה דרמטי בו הכינרת, אהובתי, עלתה על גדותיה ושפעה כמו שלא הייתה מזה שנים! הנחלים שצפו בעוז וכמות הגשם שירד, פיצתה אותנו על שנות בצורת מתמשכת.
החורף הזה הביא אותנו אל סיפור של אביב משונה, כשבחג התחפושות התחלנו להכיר מקרוב את מי שתלווה אותנו הלאה לתוך השנה הזו, המסכה של "תקופת הקורונה". כך שאת ראיון חודש ניסן, אותו כבר הזכרתי, קיימתי בזום כשהאורח שלי, זאב לבינגר, נמצא בביתו בעוד אני בחצר ביתי.
כך בעצם יצא שללא כוונה מוקדמת תיעדתי שנה מהפכנית, בה כולנו עברנו למציאות חדשה ולא מוכרת, זו שהתגלתה לנו במקביל להתפשטות נגיף הקורונה, והשלכותיו על המציאות האישית, החברתית, העולמית.
בפתח שנה חדשה המסעות הפנימיים עליהם כתבתי, הם כתרופה ותשובה לכל אותם מסעות שנמנעים מאתנו כעת. מסעות היופי וההשראה יכולים לרפא לב עצוב ובדידות.
הם יכולים להביא אלינו את העולם, כשאנחנו לא יכולים לבוא אליו בעצמנו.
כל אמן שהתארח בפודקאסט פתח בנדיבות את דלתו, ברצון ובשמחה נענה לשאלותיי ולעצם המפגש תחת הכותרת אמן. זמן. מקום.
מרתק ועשיר היה המסע. בכל פעם מחדש, ימים אחדים לפני הירח המלא, יצאתי עם שותפי לחיים, אלון לויטה, בסקרנות ובתשוקה לגלות עולם של עשייה, כישרון, רגש והתמסרות לאותו קול עלום שפועם ומבקש ביטוי.
לאחר סיום הסדרה, בתום 12 הראיונות שהקיפו שנה שלמה, הזמנתי את האמנים ובני זוגם אלינו הביתה. לומר שנה טובה רגע לפני ראש השנה, ולהודות להם על חלקם.
אומרים שאמנים הם אנשים עם אגו גדול במיוחד. אבל כשישבנו במעגל גדול תחת עצי האלון, השתאיתי מהצניעות בה נהגו כולם, מהפרגון והנדיבות שלהם אחד לשני, ברוח הטובה שנשבה כאן בין כולנו. ללא שמץ גאווה, יריבות או תחרותיות התכנסה כאן חבורה מופלאה של אנשים צנועים, מוכשרים ומיוחדים.
התפללתי שכל הטוב הזה ייכנס אל תוך השנה החדשה, ישקה וירווה את הארץ הזו ששבעה משנאת חינם ומחלוקות.

אני מודה לאלון, שתמיד שמח לצאת למפגשים. שליווה אותם במצלמתו וכך הוסיף רובד וויזואלי לראיונות. שפינה את הזמן, ובקלילות האופיינית לו שיתף אתי פעולה כשסיפרתי לו על הרעיון לפודקאסט הזה.
ותודה גם לאוריאל שוראקי. האיש שפתר את הלוגיסטיקה הטכנולוגית, והעלה את הכל לרשת. הזריזות, הלבביות והרוח הטובה שלו הניחה תשתית מעשית שאפשרה לכל זה לקרות. אני בת מזל!
ותודה לכם. שהייתם אתנו והקשבתם, התארחתם, ספגתם, לפעמים גם כתבתם תגובה שחיממה לי את הלב.
נסגר פרק.
מתחילה שנה חדשה.
אני מאחלת לכולכם להביט בירח המלא של תשרי הנוכחי, זה שהיה אמור לזרוח מבעד לסוכות שיוותרו השנה ללא אושפיזין. הביטו אל הירח הזה, והכניסו את האור הזה עמוק אל תוך הלב. המסעות הפנימיים בעיצומם!
שנה טובה וחג שמח לכולכם. תהיו בריאים ומאושרים.
ענבל.