אדם. אדמה. שלום.

מי ייתן ותדע את טבעך האמיתי ותמצא את מקומך בעולם

כמה טוב שבאת!

ברוך בואך לאתר שיטת "המקום" המשלבת בין עולם הטבע לעולם הרוח, ומבקשת לאחד ביניהם מתוך ראיית שני עולמות אלו כמשלימים ומחזקים זה את זה.
באתר, המיועד לשימוש מקצועי ואישי בתחומי החינוך, הטיפול, האקולוגיה והמודעות, ניתן למצוא ידע והשראה איך לשלב ולמזג שני עולמות אלו לכדי מארג שלם ומגוון. מארג המבקש להעניק פרספקטיבה וגישה לחיים מחד, וכלים מעשיים לחיי היום יום במרחב האישי או בסוגיות מקצועיות בתחומי הטיפול והחינוך, מאידך.

אני מודה לך שבחרת לבקר באתר.
מי ייתן ותדע את טבעך האמיתי, ותמצא את מקומך בעולם.
ענבל לויטה  

ענבל לויטה –(Kahurangi), יוצרת שיטת "המקום" –  ילידת הארץ (1967). גדלה בעמק הירדן, שם התייתמה מאביה במלחמת יום כיפור ב 1973. הכרות אישית מוקדמת זו עם מעגל שפיכות הדמים והסבל המתמשך בארץ עיצבה את תפישת עולמה ביחס ללאומנות וזהות ישראלית. עסקה בחינוך אלטרנטיבי, בקידום הלידה הטבעית בישראל ולימדה את שיטת "המקום" בגן הבוטני של מכללת אורנים, טבעון. בהמשך התמקדה בתחומי הרוח ועסקה בהעלאת מודעות של יחידים וקבוצות. עברה הכשרה מתמשכת אצל המאורים, ילידי ניו זילנד, והוסמכה ע"י מהינק'ורה ריינפלד (2007 – 1948), מרפאה מאורית, כמרפאה האורגת אדם ואדמה לכדי מארג שלם והדדי. במקביל ליצירת שיטת "המקום", מלווה אנשים בתהליכי צמיחה והרחבת מודעות.
ענבל לויטה גרה בגליל. אם לארבעה.

משתתפים מספרים

"זה לא פלא שבשיטת "המקום" יש כל הזמן הפתעות. ושימחה וצמיחה כי הטבע הוא כמו האין סוף. ככה זה צריך להיות, שבכל פעם יגיע משהו חדש שיפתיע אותך. השיטה כזו. וזה מה שגורם לבן אדם להיפתח. זה מאפשר לו להכיר את עצמו, את מה שלא אפשרי לו בחיים הרגילים – כי שם יש דפוסים, סטריאוטיפים והגבלות ע"י החברה. הוא כ"כ נכנס למערכת הזו שהוא לא חופשי ואז אין לו אפשרות להכיר את עצמו. בקורס "במשעולי הגן הפנימי" יש שדה אנרגטי משותף של כל הקבוצה וכשבן אדם מגיע יש חלל (מרחב). אף אחד לא נכנס למרחב שלו, ואז הוא נשאר מול עצמו. למרות שהוא בקבוצה, כל אחד בא לקורס הזה בשביל עצמו. ללמוד למה הוא מסוגל. כשהייתי בטבע וברוגע התחלתי להבין שאני יכולה להיות עוד דברים חוץ ממה שאני חייבת וצריכה. בגיל מסוים צריך להתחתן, את צריכה ללדת את הילדים, צריך לעבוד, צריך לחזור מהעבודה… ומה אני רוצה? אני לא יודעת. אני יודעת מה שאני חייבת. וכשהגעתי לפה, לקורס, לא הייתי חייבת שום דבר לאף אחד. לאט לאט עלה משהו שבכלל לא ידעתי על עצמי. ופתאום הבנתי. למשל לא ידעתי שאני אוהבת צבעים, סגול, וורוד. תמיד בחרתי שחור, אפור, לבן כי זה מה שפגשתי בעולם – ברוסיה ואח"כ גם פה, בארץ. לא ידעתי שאני אוהבת סגול! עכשיו, בגיל 59, אני פעם ראשונה לובשת וורוד. זה בגלל שלמדתי בקורס להקשיב לעצמי. להקשיב לגוף שלי שיודע לדבר."
ילנה, 13.5.16
"המורה שלי ליוגה אומרת בשיעור: "תוציאו את האוויר ותנו לו להיכנס מעצמו בחזרה אל הגוף." ככה זה שיטת "המקום" בשבילי. שהדברים קורים בטבעיות ומעצמם, בלי שאעשה משהו בשביל זה. אני כבר 4 שנים שומעת קונצרטים אצל אסתרית בלצן. עכשיו זו פעם ראשונה שאני יושבת בשקט כל הקונצרט והמחשבות שלי לא נודדות. כשאת אומרת לנו "עכשיו תלכו בגן ותהיו בשקט" אני מבינה שזו מדיטציה. שקט עבורי זה דבר חדש. תארי לך שהיום אני מבקשת מהמורה ליוגה לדבר פחות בשיעור! או אצל הקוסמטיקאית, שאני מבקשת ממנה שנהיה בשקט במקום לדבר. אני סורגת וזו פעם ראשונה בחיי שהתחלתי לסרוג שמיכה. עד עכשיו לא הייתה לי סבלנות, לכן סרגתי רק דברים קטנים. פעם לא ידעתי לבקש את זה או בכלל להרגיש את הצורך בשקט. היום אני בוחרת את זה. ויודעת לבקש את זה."
סמדר, 13.11.14
שיטת "המקום" היא מפעל חיים של ענבל לויטה. אני לא סתם מציינת את זה, אני פשוט לא מכירה הרבה קורסים, סדנאות ומורי דרך שהשקיעו כל כך הרבה מזמנם, ליבם, מוחם ונשמתם כדי לפתח משהו כל כך מדויק, מושקע ועשיר כמו שעושה ענבל עם שיטת "המקום". הייתי לפני שבועיים בשיעור על התאנה ומצאתי תשובה לשאלה שנשאלה כבר הרבה זמן ושקט מצאתי שקט. שיטת המקום – תתעניינו.
תהילה 22.8.16
"לפני שנה התחלתי בהתלהבות רבה את הקורס "במשעול הגן הפנימי".
פגשתי מעיין נובע של ידע, הקשבה, אהבה, שלום פנימי וחסד. זכיתי בחוויה יוצאת דופן של תחושת מקום. קשר חדש עם עצמי ממקום של שקט. חיבור לטבע שמסביבי ולטבע האישי שלי, יכולת חדשה לבטא את עצמי ברבדים שהיו סגורים אצלי. זו הזדמנות להכניס משמעות חדשה לחיים."
עירית מימון, אוגוסט 2016
"שפת הסימנים שבטבע מוכרת לי, אבל הייתי צריכה להסיר את האבק שהחיים יצרו, שהעירוניות יצרה. הטבע מדבר ועכשיו בזכות שיטת "המקום" אני חוזרת אליו. אל הבית שהיה תמיד שלי."
עליזה, אוגוסט 2016
"התחושה שלי עם שיטת "המקום" זה ליקוט. לאט ובסבלנות. עוד קלף, עוד ידע… גם כשיהיה את הספר עם כל הקלפים מוכנים, אני אלקט את הידע לאט ולעומק עם כל צמח. מהשיעור הראשון בקורס יצאתי עם כאב ראש ובתחושה של חוצן מכוכב אחר. לא קשורה לקבוצה, לא מבינה מה אני עושה פה עם האנשים האלה?! לא בגללם, אלא בגללי. לא יכולתי לדמיין שאגיע באמצע הקורס לאן שהגעתי. הציפיות שלנו מהקורס היו שונות, באנו לקורס מסיבות שונות. לא ראיתי איך אני ממשיכה ונפתחת פה בקבוצה. ודווקא בגלל שהאנשים באו מרקע ומסיבות שונות זה יצר המון סובלנות ומקום לכולם. זה לימד אותי המון. זה היה תהליך. וזה לא קרה במפגש הראשון. או הרביעי. אני באתי עם מטרה. אמנם מעורפלת אבל עם מטרה – להבין מי אני, למה אני פה בחיים האלה? וגם בלי ציפיות. איך אפשר עם מטרה ובלי ציפיות? מתוך הבנה שהכל לטובתי. וגם כשקשה לי אני יודעת שזה חשוב ונכון."
סופי, 12.10.14

אשמח לשמוע מכם