פרק 8 – חזרה אל הטבע, אל הבית שלנו, אל המקום המרפא – ראיון עם האמנית רחמה חמזה

שלומות לכולכם,
אחרי חודשיים מאז פרוץ הקורונה ובעיצומו של הראמדן, יצאתי אל הכפר הסמוך למקום מגוריי, לפגוש אישה צעירה ונועזת שדבר בהליכותיה לא מסגיר נועזות זו.
תמונות באינסטגרם של אמנית איטלקית שראתה בגיל 18, גרמו לה להתרגש ולהתלהב כל כך, עד כדי כך שבמקום ללמוד סיעוד באסף הרופא היא בחרה להיות אמנית. כמי  שגדלה בשכונה הסמוכה למסגד בכפר הבדואי ביר אל מכסור שבגליל, בחרה ליצור מחרוזות תפילה שהחרוזים הם וגינות עשויות חמר, או פרחים. הפרשנות בעיני המתבונן…
הקשר בין פרחים לאברי מין נשיים ריתק אותה, ממש כמו שריחות הצמחים דומים לריחות גוף של בני אדם. עבור רחמה טבע זה גוף. יחסים. והשתקפות.
"אנשים שכחו שהטבע היה המקום שלהם, המקום שריפא אותם. היום, כשכואב לי הראש, אני לוקחת אקמול, במקום לקחת איזה צמח. שכחנו שהטבע היה הבית שלנו, לפני שבנינו בתים מבלוקים ובטון. מה שנותן לי רגע, לעשות פאוזה, להירגע ולאסוף את עצמי זה להיזכר בזה. לנסות לחזור לטבע, אפילו אם זה רק לכמה רגעים קצרים".
נתראה בירח המלא של חודש סיון.
ענבל.

קישור לתיק העבודות של רחמה חמזה

צילומים: אלון לויטה.