"כמה יגיעות יגע האדם הראשון עד שמצא פת לאכול. חרש וזרע, וקצר, ועמר, ודש, וזרה, ובירר, וטחן, והרקיד, ולש, ואפה ואחר כך אכל." (מסכת ברכות,

תחילת מפגשים ושיעורים בשיטת "המקום" נעשית בדממה ובהתבודדות במרחב הפתוח שבטבע. זמן שָקט של התבוננות פנימה אל הלב, והתבוננות החוצה, לסביבה. השֶקט האקוסטי, באין דיבור

פליאה ופירוש הם שני קצוות ללימוד התורה בחסידות, ולימוד כל תורה שהיא. בפליאה אין הבנה ואין דעת, יש חוויה צרופה וטהורה בתוך רגש שכולו תדהמה.

אחד הקשיים הגדולים שיכולים להיות לנו בחיים ועם עצמנו זו המשאלה שהדברים יקרו אחרת. הרבה פעמים אנחנו רוצים שהדברים יקרו מהר יותר, קל יותר, פשוט

שיעור 18, בקורס "בְּמִשְׁעוֹלֵי הַגַּן הַפְּנִימִי", נחל ציפורי. 5.5.17   כיוון שאני מכירה את המעיין כה טוב וכמה הוא הומה, במיוחד בימי שישי בקיץ, אני

[ 2.6.15, עם סיום הקורס "מראה מקום" ] האתגר המרכזי ביישום שיטת "המקום" היא לדעת לכוון לתמצית, לקטן, לפשוט ולזמין. למהותי. לפעמים מספיק רגע לעצום

זהו שיעור מס' 2 בקורס בְּמִשְׁעוֹלֵי הַגַּן הַפְּנִימִי עם סתוונית היורה. סוף דצמבר 2014, והסתוונית במפתיע כבר סיימה פריחתה. בכל רחבי הגן הבוטני וגם בשטחים

כל מה שנדרש לחידוש הכוחות הוא זמן. במינימום התערבות, עד כדי ביטול כל התערבות לחלוטין, נמצאים הדברים כשלעצמם, פנויים להשלים המעגל השלם שבין התרוקנות להתמלאות.